במחקר של פרוייקט Community Chickens בארצות הברית נבדקו הערכים התזונתיים של ביצי חופש לעומת ביצי כלובים. התגלה כי בביצי חופש יש ויטמין D פי 4 עד 6 מביצי כלובים. בונסף נמצאו יתרונות תזונתיים משמעותיים נוספים – כמות כולסטרול נמוכה בשלישי, כמות שומן רווי נמוכה ברבע, 66% יותר ויטמין A, וכן יותר אומגה 3 וויטמין E. קיראו את הסקירה המלאה (באנגלית).
סקר שנערך עבור עמותת חי-משק ב-2009 מצא ש-67% מהישראלים מעדיפים ביצי חופש. מהסקר עולה כי רוב המשיבים (65%) אינם יודעים באילו תנאים מוחזקות תרנגולות בלולי הביצים בישראל, ורק מעטים מהם (7%) הצהירו שהם רוכשים “ביצי חופש” או ביצים אורגניות. אולם כאשר הוצגו לנשאלים תנאי הגידול בלולים, הצהירו שני שליש מקרב צרכני הביצים (67 אחוז) כי הם מעדיפים לצרוך ביצי חופש – גם אם הדבר כרוך בהוצאה כספית גדולה יותר. קיראו את תמצית הסקר.
לא רבים יודעים שמרבית הביצים שאנו אוכלים, הבאות מ"כלובי הסוללה" האכזריים, ייצורן כרוך בהרעבה אכזרית של התרנגולות. "ההשרה הכפויה" היא שיטה להוספת עוד מחזורי הטלה, כדי לייצר יותר ביצים מכל תרנגולת. ישנן דרכים שונות לגרום לכך, אך הנפוצה שבהן היא הרעבת התרנגולות למשך עד 10 ימים. האירגונים למען בעלי חיים, וביניהם העמותה למען חיות משק (חי-משק) נאבקים כדי לבטל פרקטיקה אכזרית הזו. אך סבל התרנגולות אינו הסיבה היחידה להיאבק בהשרה הכפויה. מחקרים הראו כי תרנגולות שעברו הרעבה נדבקו פי 5 ואף פי 6 בחיידק הסלמונלה. קיראו את המאמר הסוקר את המחקרים במלואו.
מדוע יצרה תעשיית הביצים את "כלובי הסוללה" האכזריים? מהם צרכיה של התרנגולת – פיזיים, נפשיים וחברתיים? כיצד נולד הרעיון של ביצי החופש בישראל בסוף שנות התשעים? וכיצד מגודלות כיום תרנגולות בלולי חופש, עליהם מפקחת העמותה למען חיות משק (חי-משק)? כל המידע במאמר מקיף זה, הכולל תמונות מאירות עיניים ודיווחים מהשטח. (מתוך הספר "חיות משק בישראל – מחקר, הומאניות ועשייה" בהוצאת העמותה) קיראו אותו כאן.
תעשיית החלב כרוכה בפגיעה בעלת היבטים רבים ברווחת הפרות, שרק מעטים מאיתנו מודעים לכולם. מה חלב חולבים מפרה בישראל? ומהו גודל שטח המחייה של פרה? ומה לגבי הנושא הכאוב של הפרדת העגל מאמו לאחר ההמלטה? האם נותנים לפרה לרעות במרעה? וכיצד מסירים את קרניים? מחקר מקיף זה סוקר באופן מפורט את תנאי החיים של פרות בישראל. קיראו אותו כאן
